החלטה בתיק מ"ת 22304-05-10 - פסקדין

בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט מיום 19.12.10 , במסגרתה הורה בית המשפט על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירת רצח, לפי ס' 300(א)(2) לחוק העונשין תשל"ז- 1977.

מכתב האישום עולה כי בלילה שבין ה- 1 ל- 2 במאי 2010, התפתח דין ודברים בין המנוח והמבקש, אשר שהה ביחד עם חברו בפיצוציה בנתניה, בעודו שותה משקאות אלכוהוליים. השניים, המנוח והמבקש, אשר בינם התגלע סכסוך כספי קודם על רקע דרישותיו הכספיות של המנוח מהמבקש, פנו אל מאחורי הפיצוציה.

בנסיבות האמורות, בעת שהסב המנוח את גבו אל המבקש, תוך כדי שהם משוחחים, התנפל עליו המבקש מאחור וחנק אותו בידיו למשך מס' דקות.

המנוח נפל על הרצפה והמבקש הכה בראשו מס' פעמים באמצעות לבנה שהיתה במקום.

בהמשך, אחז המבקש את המנוח ברגליו וגרר אותו על האדמה לאורך כ- 35 מטרים.

לאחר מכן, המשיך להכותו בראשו מס' פעמים, בכוח, באמצעות הלבנה.

המבקש הסכים לקיומן של ראיות לכאורה וכן לעילת מעצר. לאור האמור, הורה בית המשפט על מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים המשפטיים.

ביום 1.9.10 הגיש המבקש בקשה לעיון חוזר במעצרו ועתר לשחררו לחלופת מעצר  בטענה כי לא נשקפת מסוכנות ממנו.

בקשה זו נידונה בהרחבה ונדחתה בהחלטה מיום 19.12.10.

טענות המבקש-

כעת, עותר המבקש לשוב ולבחון אפשרות שחרורו לחלופת מעצר, בטענה כי נתקבלו ראיות חדשות שיש בהן כדי לסתור את חזקת המסוכנות של המבקש.

המבקש הנו צעיר ונורמטיבי. הנסיבות שקדמו לביצוע העבירה הן חריגות ביותר ואין חשש ממשי כי שחרורו יסכן את בטחון הציבור או יפגע בקיומו של הליך משפטי תקין.

המבקש חולק על עצם קיומה של מסוכנות ומבקש כי בית המשפט יורה על עריכת תסקיר מעצר במסגרתו תבחן האפשרות להורות על שחרורו למעצר בית בפיקוח ובאיזוק אלקטרוני.

התשתית הראייתית עליה מבקש ב"כ המבקש לבסס טענתו מציגה תמונה לפיה המבקש נפל קורבן למעשי סחיטה ממושכים ולהתעללות מינית מצד המנוח.

המבקש פרט המעשים, במסגרת חקירתו במשטרה, והדגיש כי המדובר במעשים שהתרחשו בשני מועדים שונים, כשבועיים עובר ליום האירוע.

ב"כ המבקש הציג בדיקת פוליגרף ממנה עולה שהמבקש דובר אמת בכל הנוגע לשאלת היותו קורבן לתקיפה מינית מצד המנוח.

ב"כ המבקש פרט במסגרת הבקשה שורת ראיות אשר תומכות, לכאורה, בגרסת המבקש כי היה קורבן להתעללות מינית ולסחיטה מצד המנוח. מלבד תוצאות בדיקת הפוליגרף הדגיש כי בחודש מאי 2011 ניתן גזר דין כנגד המנוח, אשר הודה בעבירת אונס קטינה, שיוחסה לו במסגרת כתב אישום מתוקן, בהתייחס לאירוע שהתרחש בשנת 1999.

ראיות חדשות עולות גם לאור העובדה כי המנוח ריצה מאסר בגין אירועי סחיטה , בדומה לסחיטת המבקש משך 3 שנים.